<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ו סעיפים ח'—ט'</h1>
<h2>דף מח:</h2>
כשניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ברכת הטוב והמטיב, וברכה ארוכה היא שצריך לומר בה שלש מלכיות ושלש הטובות ושלש גמולות, ונוסח שלה עד שהוא גמלנו והוא גומלנו והוא יגמלנו לעד חן וחסד וכל טוב, ואם רצה להוסיף מוסיף, וראוי היה שתהא חותמת בברוך ולא פותחת לפי שסמוכה לחברתה, אלא כדי לעשות הכר בדבר שהיא מדבריהם שינו הברכה מחתימתה לפתיחתה, ולפיכך אין חותמין בה אף עפ"י שהיא ברכה אחרונה, וכן עשו הכר לזה לענות המברך אמן אחר סוף שלש ברכות של תורה כאילו הוא גמר ברכותיו. אין אומרים בברכת הטוב והמטיב האל החי, שאין אומרים החי אלא בבית האבל.
